"כי האדם עץ השדה"

פרופ’ אביטל בכר, חוקר במכון וולקני: “החקלאי פועל כמעט תמיד בתנאים של אי וודאות. כאשר אינו יודע לחזות באופן אמין את הרווח השנתי שלו. העידן בו חקלאים עושים הערכות על פי הסתכלות ועל פי תחושת הבטן שלהם עומד להסתיים. פיתוחים בתחום הרובוטיקה, כמו הסונר הרובוטי, יאפשרו להם לקבל החלטות בתנאים זהים לתעשיינים אחרים ולאנשי עסקים.”

 

אילו רק יכולנו לשאול את הצמחים אם הם צמאים

משחר הימים החקלאים משקים את גידוליהם לפי פרוטוקול ובמבט נרחב על החלקה ולא על כל צמח בנפרד. צמח שמקבל את כמות המים והדשן המדויקת לו יעלה משמעותית את כמות היבולים ויוכל לחסוך בזמן, דשן ומים. חקלאות מדייקת והשימוש בטכנולוגיות שלה  אפשרה במגוון גידולים חסכון של עד  30% בכמות הדשן.

ד”ר ויקטור אלחנתי פיתח טכנולוגיה של צילום תרמי באמצעות מסוק אשר מזהה את כמויות החום הנפלטות מהחלקה/שדה וכך מגלה היכן החלקה אינה מושקית די הצורך והיכן היא מושקית יתר על המידה. בנוסף, המערכת מאתרת בעיות במערכת ההשקיה ובכך חוסכת כ-60% מהזמן המושקע כיום בזיהוי ותיקון התקלה.

המסוק כבר הוכיח יעילות בחלקות זיתים, כותנה וענבי מאכל שבהם נוסה, עם המשך המחקר יוכל המסוק להפוך את הטכנולוגיה של חישה מרחוק בתחום התרמי לשמש ליעילה גם בתחום זיהוי מוקדם של מחלות ומזיקים, מה שיאפשר הפחתה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה.

 

רובו-חקלאי

בישראל ישנם כ-14,000 עובדים במטעים הפזורים על שטח של כ-400,000 דונם. כמו בכל תעשייה מסורתית ענף החקלאות מתמודד עם חוסר וודאות וחוסר אחידות אשר בשילוב עם הדינמיות של התחום מחייב שימוש במערכת חיישנים מתוחכמת בשילוב אדם בכדי לשדרג את הענף ולהביא אותו לשלב הבא. משימות כגון זיהוי, שתילה, גיזום וקטיף חייבות להיות משולבות אדם בכדי שמערכות מעין אלו יפעלו בהצלחה ובנוסף, פיתוחו של רובוט משולב אדם זול יותר מפיתוח רובוט אוטונומי, ומאפשר זמן הפיתוח קצר ביחס לפיתוח מערכת אוטונומית. פרופ’ אביטל בכר פיתח מערכת רובוטית משולבת אדם לגיזום סלקטיבי של עצי מטע המורכבת משני חלקים. הראשון כולל מערכת משולבת אדם לזיהוי הענפים והנקודות לגיזום ובחלק השני, מערכת רובוטית אוטונומית המבצעת את הגיזום בהתאם להחלטות והקואורדינטות לחיתוך אשר התקבלו.

 

קח פרי ותהיה לי בריא

ישראל ידועה באיכות הפירות שלה בכל העולם. מה גורם לפרי להיות איכותי? רמת הסוכר, עמילן, לחות, שמן ועוד. המכשיר בתמונה, אשר פותח על ידי ד”ר זאב שמילוביץ, מנתח את ספקטרום האור הנבלע בתחום NIR (Near Infrared)  בתוך הפרי, וכך יכול לתת מידע כמותי, מדויק ובזמן אמת, על איכות הפרי.

עד היום זיהוי איכות הפרי נעשה בעיקר על פי מראה חיצוני. מכונת NIR מספקת מידע החשוב לקבלת החלטות לגבי המשך הטיפול הנכון בפרי באחסון ובמשלוח ומאפשר מיון על פי איכות הפרי לפני שיווקו.

 

חלומו של כל חקלאי

ניבוי כמות היבול על ידי החקלאי מגיעה לשגיאה של עד 60%. בדרך כלל ההערכה נעשית על פי דגימה של עצים בודדים בתוך המטע אותם הוא בוחן ועל סמך האינטואיציה והניסיון. על סמך הערכה זו, צריך החקלאי לקבל החלטות רבות שיש להן השלכות כלכליות. קביעה בלתי נכונה של כמות היבול יכולה לגרום לבזבוז כוח אדם, ומשאבים כגון: השקיה, דישון וריסוס. כמו כן, לקבלת החלטות מוטעות אשר מובילות לדילול לא נכון של העצים שפוגע בתנובת המשק.

מערכת סונר רובוטית, שמפתח פרופ’ אביטל בכר במכון וולקני, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, תאפשר לחקלאים לצפות מראש ובאופן מדויק את כמות היבולים ולקבל החלטות בתנאים של וודאות.

טכנולוגית הסונר אשר צפויה לצאת לשוק בעוד שלוש עד חמש שנים לפחות, מאפשרת לחדור לתוך נוף הצמח ובאמצעות זיהוי החתימה אקוסטית הייחודית לקבוע מה הכמות המדויקת של הפרי, גם את הפירות המוסתרים שהחקלאי אינו מסוגל לראות כאשר הוא בוחן את העץ. בנוסף, הסונר הרובוטי יכול לכמת את מספר העלים בכל עץ, נתון המעיד על פוטנציאל היצור הפרי של הצמח ועל בריאותו.