מיטאפ חקלאות מדייקת

עולם החקלאות נמצא בשינוי, בשנים האחרונות נצפות שתי מגמות עולמיות  מצד אחד הביקוש העולמי הגובר למזון  ומצד שני הירידה בהיצע המשאבים לגידולים חקלאיים.  כ”א, מים וקרקע הופכים להיות לפחות זמינים  וליותר יקרים. גם העלייה ברמת החיים משפיעה על הביקוש למזון, העלייה במודעות של הצרכים הדורשים שיפור האיכות, התוצרת, שקיפות על מקור ואיכות המוצר.

זה הבסיס לחיפוש פתרונות יעילים וחדשנים, שימוש בטכנולוגיה כיישומים חקלאיים והתפתחות תחום האגרו- טכנולוגיה, והחקלאות מדייקת. כך פתחה את כנס ה MeetUp  בחקלאות מדייקת  הגב’ איריס קינן מנכ”לית VisionBIT אשר נערך ב 2/7/19 בלשכת המהנדסים בתל אביב. השפעות שינוי האקלים המתרחשים ממש אל מול עניינו, מקשה כבר היום  על מדינות רבות בהתמודדות עם הביקוש לתוצרת חקלאית. לכן, ישנו צורך ברור המחייב התייעלות משמעותית באופן השימוש במשאבים הטבעיים : קרקע, מים, כ”א והתייעלות לאורך כל שרשרת אספקת המזון מהשדה לצרכן.  עיקרו של השינוי בוא אימוץ  חדשנות ומו”פ בקצב גובר. בכנס ברשות אגודת ה Data Science, של לשכת המהנדסים בהנחיית חברי הנהלת האגודה, איריס קינן, בעלים ומנכ”לים של חברת הייעוץ VISIONBIT, העוסקת בניתוח מידע האנליטיקה וד”ר זאב שמילוביץ’ חוקר בהנדסה חקלאית במנהל החקלאי, המכון הוולקני, הוצגו מספר פנים לזווית של ניתוח המידע בחקלאות מדייקת.

בכנס הוצגו פנים בתחום המחקר והיישום:

• ד”ר יפית כהן – מומחית לחקלאות מדייקת ומערכות מידע GIS, מנהל המחקר החקלאי המכון הוולקני,  אמרה כי את האתגרים הקיימים כיום שילוב של תחום,  big data machine-learning ו-deep learning החלק חיוני בתהליכי המחקר החקלאות המדייקת, כדי להתמודד עם השונות המרחבית והעתית בחלקה.  כיום יש מירב נתונים מפלטפורמות השונות של חישה מרחוק כגון: צילומי אוויר תרמיים מוטסים: סופר רזולוציה, רדיומטריה, שילוב של דימותי לוויין מסוגים שונים בתחום VIS-NIR ועוד, מאפשר פתרונות יישומים בתחום השקיה מדייקת למיפוי מצב מים בשדות ובמטעים, ובתחום הדברה מדייקת.
• ד”ר טרין פז – כגן מומחית לחישה מרחוק, חוקרת  במנהל החקלאי, המכון הוולקני, הציגה כיצד טכנולוגיה Machin Learning I deep Learning ) CNN)  סיפקו פרצות דרך עצומות בניתוח תמונה ושלוב נתונים מלוויינים עם חישה מרחוק ברזולוציה גבוהה עם מקורות נתונים נוספים כגון, רחפנים או מטוסי ניתור אפשור פתרונות לשימוש במחקר שביצעה בקבוצה חוקרים באוניברסיטת סטנפורד בנושא של ניתוח התנאים הספציפיים לאתר אשר גרמו לתמותה עצים הרי סיירה נוואדה הדרומי, כתוצאה של הבצורת שהייתה  בשנים 2012- 2015. באמצעות שילוב הנתונים המחקר הראה כי ניתן לבנות מודל לחיזוי, אילו סוגי עצים בעלי סיכוי גבוה יותר  ו/ נמוך של תמותה לאורך שיפוע גובה, כחלק מתכנון תהליכי הייעור באזורים שונים של חלקות.
• מר עופר בארי – מנהל הפיתוח והמחקר של חברת מן השקיה (Mann-irrigation, הציג זווית יישומית נוספת כיצד ניתן  לבצע הליך  השקיה מדויקת של ברז בודד, ללא אמצעי חיישנים אלא רק באמצעות מיפוי נתונים מהלוויין לשם מיפוי עונות לאורך השנה ושונות השדה וגידול.
• מר יוסי אוד – מייסד מגן דבורים אדום, ו World Bee Project בישראל הציג כיצד ניתן לבחון את התנהגות הדבורים בכוורות אמצעות סנסורים וניתוח המידע במחקרים עולמים כדי להבין את תנועת הדבורים לחקות כיצד ניתן לשקם את אוכלוסיית הדבורים הנעלמות מהעולם.
• מר שמחה שור –  מנכ”ל חברת הזנק AgroScout, סיפר על המיזם של שילוב רחפנים בתהליכי ניתוח תמונה בזיהוי מזיקים, בעלויות זולות גם למטעים קטנים.